בית המשפט העליון קבע היום (שני) פה אחד כי אין מקום להתערבותו בהחלטת היועצת המשפטית לממשלה שלא להורות על פתיחה בחקירה פלילית בחשד למסירת מידע שלא ברשות, לאחר שמידע מתוך השלמת החקירה שהתנהלה בעניינו של העותר 'דלף' לאמצעי התקשורת.

כזכור, לאחר שהחל שלב שמיעת ההוכחות בהליך המתנהל נגד נתניהו מסרה אחת מעדות התביעה לידי משטרת ישראל, מידע חדש שהיא סברה שעשוי להיות רלוונטי לאישום המוכר גם כ"פרשת 1000", המייחס לנתניהו קבלת טובות הנאה מאנשי עסקים בניגוד לדין. בעקבות המידע שנמסר, בוצעו השלמות חקירה, אך לאחר בחינת החומר שנאסף החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז לגנוז את השלמת החקירה ולהעביר את ממצאיה לידי סנגוריו של העותר. ברם, עוד בטרם הגיע המידע לידי הסניגורים הוא מצא את דרכו לאמצעי התקשורת השונים. בעקבות כך, פנה ראש הממשלה נתניהו מספר פעמים ליועץ המשפטי לממשלה דאז, בבקשה כי יורה על פתיחה בחקירה לאיתור מקור ההדלפה לגורמי התקשורת, ומשלא התקבלה החלטה בבקשה הוגשה העתירה. בהמשך, לאחר בחינת טענות העותר, החליטה היועצת המשפטית לממשלה כי אין מקום להורות על פתיחה בחקירה פלילית בנדון כמבוקש, וכן החליטה ליזום עבודת מטה למניעת הישנות תופעת ה'הדלפות'. בעקבות התפתחויות אלה הוגשה עתירה מתוקנת והתקיים עוד דיון בעתירה.

בית המשפט העליון קבע, מפי השופט ח' כבוב, כי תופעת ה'הדלפות' מחדרי החקירות מסבה נזק רב לאמון הציבור ברשויות האכיפה ולתפיסה של האזרחים את הרשויות הללו ככאלו שפועלות על בסיס שיקולים ענייניים בלבד. משכך, נקבע כי אין מקום לשלול את האפשרות להשתמש בכלי הפלילי כדי להתמודד עם תופעת ה'הדלפות', גם אם לא נגרם נזק לחשוד או לנאשם במקרה הקונקרטי. עם זאת, בנסיבות העניין, מקום בו בכירי מערכת אכיפת החוק סברו כי תוחלת החקירה וסיכוייה להביא לידי איתור הגורם המדליף – נמוכים מאוד, מצא בית המשפט, בהתאם לאמות המידה שהותוו בהלכה הפסוקה בהקשר זה, כי אין עילה להתערבותו בהחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית במקרה דנן. השופט נ' סולברג הצטרף למסקנתו ולדרך הילוכו של השופט כבוב, והוסיף כי הזהירות בנקיטת הליכים פליליים, אכן הכרחית וחשובה. אך זהירות יתרה, צפויה להביא לסתימת הגולל על חקירה יעילה וטיפול הולם ברעה החולה של הדלפות שכאלה. "קשה עד בלתי אפשרי לקיים חקירה אפקטיבית בחלוף זמן רב". בד בבד עם הזהירות, נחוצה זריזות.

השופטת ד' ברק-ארז הצטרפה למסקנה כי דין העתירה להידחות, בציינה כי קבלת עתירות מסוג זה, המופנות כנגד שיקול דעת רשויות התביעה, שמורה למקרים של אי-סבירות קיצונית, וכזו לא נמצאה במקרה זה.

השופט סולברג ציין בפסק הדין: "לא משוכנע שלא הייתי מורה על פתיחה בחקירה. (אך) משך הזמן שלקח לטפל בהדלפות הפך את החקירה לקשה עד בלתי אפשרית".

בסביבת ראש הממשלה נתניהו ציינו כי בפסק הדין הובעה ביקורת קשה של בית המשפט על תופעת ההדלפות בתיקי ראש הממשלה וכי בעקבות העתירה הורתה היועצת המשפטית לממשלה על ביצוע עבודת מטה מקיפה. עוד הדגישו כי בית המשפט פסק שהמדינה תשלם הוצאות בסך 10,000 שח.

עוד ציינו בסביבת רה"מ כי השופט כבוב קובע שההדלפות מגיעות מגורמי אכיפת החוק (פרקליטות ומשטרה) ומכנה אותם ״רעה חולה״ ו״תופעה נפסדת״ שלא רק פוגעת בזכויות החשוד אלא גם באמון הציבור, באופן שגובה מחירים כבדים.